<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער ראשון</h1>
<h2>דף כא.</h2>
בראשי חדשים מוציאין ספר אחד, וקורין בו ארבעה בסדר פנחס בפרשת צו את בני ישראל, הראשון קורא שלשה פסוקים, והשני חוזר וקורא פסוק שלישי שקרא ראשון, ושני פסוקים אחרים, השלישי קורא שלשה פסוקים ששייר השני מפרשת צו וקורא וביום השבת, רביעי קורא ובראשי חדשיכם. ואם חל ראש חדש להיות בשבת מוציאין שני ספרים, באחד קורין ששה בסדר אותה שבת, המשלים קורא בספר שני פרשת ראש חדש, ונהגו להתחיל וביום השבת וקורין ובראשי חדשיכם, ומפטירין והיה מדי חדש. יש מן הגדולים שכתב שכן הדין בשבת וחנוכה או בשבת של אחת מארבע פרשיות. ונהגו העולם לקרות שבעה בסדר היום והמפטיר קורא בספר שני ענין ראש חדש או ענין חנוכה או אחת מן הפרשיות.
בשבת מוציאין ספר אחד וקורין בו שבעה בסדר השבוע, במנחה קורין שלשה, וכן בשני ובחמישי, כתב הר"ם מנהג פשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם, וקורין והולכין על הסדר עד שגומרין התורה בחג הסכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים, ואינו מנהג פשוט.
<h2>דף כד.</h2>
משה תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים, בשבתות ובימים טובים ובחול המועד ובראשי חדשים, שנאמר וידבר משה את מועדי ה'. וכן תקן משה שיהו קורין בשני ובחמשי, כדי שלא יעמדו שלשה ימים בלא תורה. עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין בתורה במנחה בשבת משום יושבי קרנות. ושיהו קורין בתורה בשני ובחמשי ובשבת במנחה שלשה אנשים. ולא יקרא כל אחד מהם פחות משלשה פסוקים. וצריך שיקראו בין שלשתם עשרה פסוקים. כתב הר"ם, ואלן הן הימים שקורין בהם התורה בצבור, בשבתות ובמועדים ובראשי חדשים ובתעניות ובחנוכה ובפורים, ובשני ובחמישי שבכל שבוע ושבוע. ואין מפטירין בתורה אלא בשבתות וימים טובים ותשעה באב ובתעניות.
<h2>דף כט.</h2>
בראשי חדשים מוציאין ספר אחד, וקורין בו ארבעה בסדר פנחס בפרשת צו את בני ישראל, הראשון קורא שלשה פסוקים, והשני חוזר וקורא פסוק שלישי שקרא ראשון, ושני פסוקים אחרים, השלישי קורא שלשה פסוקים ששייר השני מפרשת צו וקורא וביום השבת, רביעי קורא ובראשי חדשיכם. ואם חל ראש חדש להיות בשבת מוציאין שני ספרים, באחד קורין ששה בסדר אותה שבת, המשלים קורא בספר שני פרשת ראש חדש, ונהגו להתחיל וביום השבת וקורין ובראשי חדשיכם, ומפטירין והיה מדי חדש. יש מן הגדולים שכתב שכן הדין בשבת וחנוכה או בשבת של אחת מארבע פרשיות. ונהגו העולם לקרות שבעה בסדר היום והמפטיר קורא בספר שני ענין ראש חדש או ענין חנוכה או אחת מן הפרשיות.
ראש חדש אדר שחל להיות באמצע שבת ואפילו חל להיות בערב שבת, בשבת שלפניו מוציאים שני ספרים באחד קורין שבעה בסדר היום, בשני קורא המפטיר פרשת כי תשא עד ועשית, והיא פרשת שקלים, ומפטירין ביהוידע הכהן. וכן בכל אחת מן הפרשיות כגון פרשת זכור ופרשת פרה ופרשת החדש קורין שבעה בסדר היום, והמפטיר קורא אחת מן הפרשיות. ויש מי שכתב שקורין ששה בסדר היום והמשלים קורא ענין הפרשיות. ומנהגנו כמו שכתבנו. ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים באחד קורין ששה בסדר היום בשני קורא שביעי בענין ראש חדש בשלישי קורא המפטיר בפרשת שקלים. ואם סדר אותה שבת ואתה תצוה קורא שבעה מן ואתה תצוה עד ועשית כיור, והמפטיר חוזר וקורא מן כי תשא עד ועשית כיור, כדי שיהא היכר בדבר. יש מי שכתב שלא נאמר דבר זה אלא כשאין שם אלא ספר אחד, אבל כשיש שם שני ספרים יש היכר בדבר שקראו בספר ראשון עד סוף הסדר, ומתחילין בשני כי תשא, ולא יטעו לומר שסדר היום ימשך עד ועשית. וכן אם חל ראש חדש באותה שבת אין צריך לחזור מכי תשא ואפילו אין להם אלא ספר אחד, שהרי יש שם היכר בדבר, שאחר שקראו בענינו של יום קורין בשל ראש חדש ואחר כך בפרשת שקלים, ודבר של טעם הוא זה אלא שלא נהגו זה לעשות כן. היה סדר השבת כי תשא קורין שבעה מכי תשא עד ויקהל ומפטיר חוזר וקורא מכי תשא עד ועשית כיור. שבת שניה והוא שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת קורין בסדר כי תצא בפרשת זכור, ומפטירין כה אמר ה' צבאות פקדתי והוא בספר שמואל. בפורים מוציאין ספר אחד בשחרית וקורין שלשה בפרשת ויבא עמלק, והיא בסדר ויהי בשלח. ואע"פ שאין בו עשרה פסוקים אין קורין אלא אותה פרשה מפני שהיא סדר היום. ויש מי שכתב שמתחילין בפסוק ויאמר ה' אל משה עבור לפני העם כדי להשלים עשרה פסוקים וכן כתב הרב בעל העתים, והראשון עיקר. בשבת שלישית של אדר קורין פרשת פרה אדומה ואי זו היא שבת שלישית כל הסמוכה לפורים מלאחריה, ומפטירין וזרקתי עליכם מים טהורים והוא בספר יחזקאל. בשבת רביעית קורין פרשת החדש בסדר בא אל פרעה, ואי זו היא שבת רביעית כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה. ואם חל ראש חדש ניסן להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים באחד קורין ששה בסדר היום, בשני קורא המשלים בענין ראש חדש, בשלישי קורא המפטיר פרשת החדש, בדין היה שתקדם פרשת החדש לפרשת פרה אדומה, שבאחד בניסן הוקם המשכן שני לו נשרפה פרה, ולמה אמרו תקדם פרשת פרה מפני שהיא טהרתן של ישראל.
פעמים שמפסיקין בפרשיות אלו בין ראשונה לשניה, ופעמים בין שניה לשלישית, ופעמים בין שתיהן. כיצד, ראש חדש אדר אינו חל לעולם אלא או בשבת או בשני בשבת או ברביעי בשבת או בששי בשבת סימן ז' ב' ד' ו', חל להיות בשבת מפסיקין בין שניה לשלישית, והוא שבת שהוא יום חמשה עשר באדר, והסימן ז' ט' ו'. חל להיות בשני בשבת מפסיקין בשבת ראשונה של אדר והוא ששה בו והסימן ב' ו', חל להיות ברביעי בשבת מפסיקין בשבת ראשונה של אדר והוא רביעי בו, והסימן ד' ד', חל להיות בששי בשבת מפסיקין למחר שהוא שני בו, וכן מפסיקין בין שניה לשלישית והוא יום ששה עשר בו, והסימן ו' ב' י' ו', בין שלישית לרביעית אין מפסיקין לעולם.
<h2>דף כט:</h2>
בשבת מוציאין ספר אחד וקורין בו שבעה בסדר השבוע, במנחה קורין שלשה, וכן בשני ובחמישי, כתב הר"ם מנהג פשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת, מתחילין בשבת שאחר הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשניה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם, וקורין והולכין על הסדר עד שגומרין התורה בחג הסכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים, ואינו מנהג פשוט.
ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלשה ספרים באחד קורין ששה בסדר היום, בשני קורא המשלים ענין ראש חדש, בשלישי קורא המפטיר ענין חנוכה, ומפטיר בנרות דזכריה ואינו מפטיר בהפטרת ראש חדש, מפני שהמפטיר קורא בחנוכה, ולעולם אין מפטירין אלא לפי ענין שקרא המפטיר. יש מן הגדולים שפסק שקורין חמשה בסדר היום באחד מן הספרים, ובשני קורא הששי ענין ראש חדש, ובשלישי קורא המשלים בסדר חנוכה, וכן הדין בראש חדש אדר או ראש חדש ניסן שחל להיות בשבת, קורין כפי זה הדרך, חמשה בסדר היום ואחד בראש חדש ואחד בפרשת שקלים או בפרשת החדש, מפני שמפטיר עולה למנין שבעה, ומנהגנו כמו שכתבנו. חל ראש חדש טבת להיות באמצע השבת, מוציאין שני ספרים באחד קורין שלשה בראש חדש, בשני קורא הרביעי ענין חנוכה.
<h2>דף ל:</h2>
בכל יום ויום משמנת ימי חנוכה מוציאין ספר אחד וקורין בו שלשה בסדר נשא בפרשת חנוכת הנשיאים, יום ראשון קורין מברכת כהנים עד סוף המקריב ביום הראשון, יום שני קורין בקרבן נשיא שהקריב ביום השני, וכן בכל הימים עד יום שמיני שקורין מביום השמיני עד סוף הסדר. ונהגו להוסיף ולקרות בפרשת בהעלותך עד כן עשה את המנורה. יש מי שכתב שבכל יום קורין שתי פרשיות של שני נשיאים, מפני שאין בפרשה זאת עשרה פסוקים. והמנהג נתפשט כמו שבארנו, וקורין בסדר זה הראשון קורא שלשה פסוקים הראשונים עד מלאה קטרת, והשני עד סוף הפרשה, והשלישי חוזר וקורא כל הפרשה, וכן בכל הימים עד יום שמיני שקורין כמו שכתבנו. ובשבת של חנוכה קורא המפטיר בשל חנוכה ומפטיר בנרות של זכריה, ואם היו שתי שבתות בחנוכה מפטירין בשניה בנרות של שלמה.
בארבע תעניות שמתענין על מה שאירע לאבותינו מן הצרות, בשחרית ובמנחה מוציאין ספר אחד וקורין שלשה בסדר כי תשא בפרשת ויחל משה, הראשון קורא מפרשת ויחל עד לעשות לעמו, השני מתחיל מפסל לך וקורא עד אל מול ההר ההוא, השלישי עד אשר אני עושה עמך. במנחה מפטיר אחד מן השלשה קרואין דרשו ה' בהמצאו, כן כתב הר"ש. ומתקנת האחרונים הוא, כתוב במסכת סופרים, בתענית של תשעה באב ושבע אחרונות של עצרת קורין ברכות וקללות, אבל תעניות אחרות קורין ויחל משה. ומנהגנו עתה כשגוזרין תעניות מפני הצרות שקורין ומפטירין כדרך שעושין בשאר התעניות. כתב רב פלטון גאון כשחל תענית בשני ובחמישי קורין בשחרית כסדר אותה שבת, ובערבית פרשת ויחל, ואם חל בשאר הימים אין קורין בתורה בשחרית כלל, וכבר נתפשט המנהג לקרות בשחרית ויחל כמו שכתבנו. כתב הר"ם בתעניות שגוזרין אותן הצבור מפני הצרות, כגון בצורת ודבר וכיוצא בהם, קורין ברכות וקללות, כדי שישובו העם ויכנע לבם כשישמעו אותם.
<h2>דף לא.</h2>
בכל יום ויום מימים טובים וכן ביום הכפורים ובשבעת ימי הפסח מוציאין שני ספרים בשחרית, האחד קורין בו אלו הענינות שאמרנו, והשני קורין בו קרבן אותו היום האמור בחומש הפקודים. והקורא בענין הקרבן הוא מפטיר בנביא, בכל יום שמוציאין בו שני ספרים או שלשה אם הוציאו זה אחר זה, כשמחזיר את הראשון אומר קדיש, ומוציא את השני וכשמחזיר את האחרון אומר קדיש. וכבר אמרנו שהמנהג הפשוט לומר קדיש אחר שקרא המשלים לעולם ואחר כך מפטירין בנביא.
בפסח יום ראשון מוציאין שני ספרים, באחד קורין חמשה בפרשת משכו בסדר בא אל פרעה, בשני קורא מפטיר ובחמשה עשר יום לחדש הראשון, והוא בסדר פנחס, ומפטירין בפסח גלגל בסדר יהושע. יום שני מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה בשור או כשב בסדר אמור אל הכהנים, בשני קורא מפטיר כדרך שקרא יום ראשון, ומפטירין בפסח יאשיהו בספר מלכים. יום שלישי מוציאין שני ספרים באחד קורין שלשה בפרשת קדש לי בבא אל פרעה, בשני קורא הרביעי בסדר פנחס בפרשה שקרא אתמול, אלא שמתחילין והקרבתם. וכן בכל ימי חול המועד מוציאין שני ספרים באחד קורין שלשה בפרשת היום, והרביעי בספר שני ומתחיל והקרבתם. פרשת יום רביעי אם כסף תלוה את עמי בסדר אלה המשפטים. פרשת יום חמישי פסל לך בסדר כי תשא. פרשת יום ששי ויעשו בני ישראל את הפסח בסדר בהעלותך. יום שביעי שהוא יום טוב מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה, מתחלת סדר ויהי בשלח עד כי אני ה' רופאך, בשני קורא מפטיר לשאר הימים ומפטירין וידבר דוד בספר שמואל. יום שמיני מוציאין שני ספרים באחד קורין כל הבכור והוא בסדר ראה אנכי ומפטירין עוד היום בספר ישעיה. חל יום שמיני להיות בשבת מתחילין עשר תעשר. שבת של חול מועד של פסח מוציאין שני ספרים באחד קורין שבעה ראה אתה ומפטירין העצמות היבשות בספר יחזקאל. כתב אחד מן הגדולים שאם חל להיות יום ראשון של פסח בחמישי בשבת שקורין בשבת חול המועד שהוא יום שלישי פרשת ראה אתה, שהוא בפרשת פסל לך שהיא פרשת יום חמישי, וקורין באחד בשבת ויעשו בני ישראל את הפסח שהיא פרשת יום שישי, ובשני בשבת קורין קדש לי שהוא פרשת שלישי, ובשלישי בשבת שהוא יום ששי קורין אם כסף תלוה את עמי שהיא פרשת יום רביעי, ומנהגנו לקרות באחד בשבת קדש לי ובשני בשבת אם כסף תלוה את עמי ובשלישי בשבת ויעשו בני ישראל.
בעצרת יום ראשון מוציאין שני ספרים, באחד קורין חמשה בפרשת בחדש השלישי בסדר וישמע יתרו, בשני קורא המפטיר וביום הבכורים בסדר פנחס, ומפטירין במרכבה ביחזקאל. יום שני מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה בפרשת כל הבכור בסדר ראה אנכי ומפטירין בחבקוק, חל להיות בשבת מתחילין עשר תעשר. בראש השנה יום ראשון מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה בפרשת וה' פקד את שרה, עד ימים רבים, בשני קורא מפטיר ובחדש השביעי באחד לחדש בסדר פנחס, ומפטירין ויהי איש אחד מן הרמתים בספר שמואל. יום שני מוציאין שני ספרים באחד קורין והאלקים נסה את אברהם בסדר וירא אליו עד סוף הסדר, בשני קורא מפטיר כאתמול, ומפטירין בירמיה כה אמר ה' מצא חן. ביום הכפורים מוציאין שני ספרים, באחד קורין ששה בסדר אחרי מות עד סוף פרשה ראשונה, בשני קורא מפטיר ובעשור לחדש השביעי בסדר פנחס. ומפטירין כה אמר ה' רם ונשא בישעיה. במנחה מוציאין ספר אחד וקורין שלשה בפרשת עריות בסדר אחרי מות, כדי שישמעו הכל אסור עריות ויבוש ויכלם מי שנכשל בעברה ויחזור בתשובה ויתודה. ואחד מן השלשה מפטיר ביונה בן אמתי מפני ודוי שיש בו.
בחג הסכות יום ראשון מוציאין שני ספרים, באחד קורין חמשה בפרשת שור או כשב, בשני קורא מפטיר ובחמשה עשר יום לחדש השביעי בסדר פנחס, ומפטירין הנה יום בא לה' בספר זכריה. יום שני מוציאין שני ספרים וקורין בהן כאתמול, ומפטירין ויקהלו אל המלך שלמה בספר מלכים. יום שלישי שהוא ראשון לחול המועד מוציאין ספר אחד, וקורין ארבעה בקרבנות החג בסדר פנחס כהן קורא וביום השני לוי קורא וביום השלישי, ישראל חוזר וקורא ביום השלישי, רביעי חוזר וקורא וביום השני וביום השלישי, יום רביעי כהן קורא ביום השלישי לוי קורא ביום הרביעי ישראל חוזר וקורא וביום הרביעי, רביעי חוזר וקורא ביום השלישי וביום הרביעי, וכן בכל יום מחול המועד קורין בספר אחד כפי זה הסדר, ומתחילין בקרבן יום שלפניו מפני הספק כפי הסדר שבארנו. והר"ש כתב שיום ראשון של חול המועד כהן קורא וביום השני, לוי קורא ביום השלישי, ישראל קורא לפניו ביום הרביעי, ורביעי קורא ביום השני וביום השלישי, וכפי זה הסדר קורין בכל יום ויום עד יום השביעי, בשביעי שהוא יום ערבה, כהן קורא ביום החמישי, לוי ביום הששי, ישראל ביום השביעי, רביעי ביום הששי וביום השביעי. ומפני מה אינו קורא ישראל לפניו כדרך שקרא בשאר הימים, מפני שהיה לו לקרות פרשת ביום השמיני שהיא פרשת יום טוב, ולא נכון לקרות פרשת יום טוב בחול המועד. ויש מגדולי האחרונים שאמר שיום ראשון מחול המועד כהן קורא ביום השני, לוי ביום השלישי, ישראל חוזר וקורא ביום השני, רביעי ביום השלישי, וכן בכל יום כפי הסדר הזה, וכבר נתפשט המנהג ברוב הגלות ובשתי ישיבות כמו שכתבנו. וכן כתבו הרי"ף והר"ם. שבת של חול המועד מוציאין שני ספרים, באחד קורין שבעה בפרשת ראה אתה, בשני קורא מפטיר בקרבנות החג כפי הדרך שקרא הרביעי בשאר ימי חול המועד. ומפטירין והיה ביום בא גוג בתרי עשר. ביום שמיני עצרת מוציאין שני ספרים, באחד קורין חמשה בפרשת כל הבכור. ואם חל להיות בשבת מתחילין עשר תעשר. בשני קורא מפטיר ביום השמיני עצרת בסדר פנחס. ומפטירין ויהי ככלות שלמה בספר מלכים. יום תשיעי של חג שהוא ספק שמיני מוציאין שני ספרים באחד קורין חמשה וזאת הברכה, בשני קורא מפטיר כאתמול. ומפטירין בראש ספר יהושע עד רק חזק ואמץ. ומנהגנו עתה להוציא שלשה ספרים, באחד קורין חמשה או יותר וזאת הברכה, בשני קורא אחד ומתחיל מראש ספר בראשית עד אשר ברא אלקים לעשות, בשלישי קורא מפטיר ביום השמיני עצרת.
<h2>דף לא:</h2>
ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, כן כתבו הרי"ף והר"ם, ויש מי שכתב שגם בזה קורין והיה מדי חדש. וכן מנהגנו שלא לקרות חדשיכם ומועדיכם אלא בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. ראש חדש שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן מחר חדש, יש מי שכתב שלא נאמר זה אלא כשחל ראש חדש בשבת ובאחד בשבת הואיל ונדחית, אבל אם אין ראש חדש אלא באחד בשבת בלבד אין דוחין הפטרת היום מפני מחר חדש. ויש מי שכתב שאפילו אין ראש חדש בשבת מפטירין מחר חדש מפני שהוא כהכרזה, וכן נהגו העולם, ואם שבת ואחד בשבת ראש חדש קורין השמים כסאי.
עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, וקללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה, ועצרת ראש השנה לאילן. כתב הר"ם המנהג הפשוט שיהו קורין במדבר סיני קודם עצרת, ואתחנן אחר תשעה באב, אתם נצבים קודם ראש השנה, וצו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה, לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרים, כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע, ואם בחקותי ובהר סיני וכיוצא בהם, עד שישלימו בשנה ויקראו אותם הסדרים בעונתם ע"כ. מנהג הארץ הזאת, שקורין צו קודם הפסח בשנה מעוברת, ופוסקין ויקחו לי תרומה לשתי שבתות. שבת ראשונה עד ואת המשכן, שניה מואת המשכן עד סוף הסדר. וכן פוסקין כי תשא לשתי שבתות, שבת ראשונה עד ויאמר ה' אל משה ראה אתה, שניה מן ראה אתה עד סוף הסדר, וקורין בשבת אחר פרשת ויקהל, ובאחרת אלה פקודי, ובין בפשוטה בין במעוברת קורין תזריע ומצורע בשבת אחת, ואחרי מות וקדושים בשבת אחת, בהר סיני ובחוקותי בשבת אחת, וקורין במדבר סיני קודם עצרת ואתחנן אחר תשעה באב, אתם נצבים קודם ראש השנה. ויש מקומות שנהגו לקרות צו קודם הפסח בשנה פשוטה, ובשנה מעוברת תורת המצורע, ומנהגנו כמו שכתבנו. ראש השנה שחל להיות בשני או בשלישי בשבת, פוסקין אתם נצבים לשנים, שבת ראשונה מאתם נצבים עד וילך, שניה מן וילך עד סוף הסדר.
מקום שמפסיקין בו בשבת בשחרית, שם קורין במנחה ובשני ובחמישי ובשבת הבאה, כיצד, שבת ראשונה קורין בשחרית בסדר בראשית, במנחה קורין אלה תולדות נח עשרה פסוקים או יותר, וכן בשני ובחמישי, וכן לשבת הבאה בשחרית מתחילין מאלה תולדות נח עד סוף הסדר, ועל דרך זה קורין כל השנה, ומפטירין בכל שבת ושבת בנביא מעין שקרא בתורה, לר"ם.
<h2>דף לב.</h2>
משה תקן להם לישראל שיהיו קורין בתורה ברבים, בשבתות ובימים טובים ובחול המועד ובראשי חדשים, שנאמר וידבר משה את מועדי ה'. וכן תקן משה שיהו קורין בשני ובחמשי, כדי שלא יעמדו שלשה ימים בלא תורה. עזרא תקן להם לישראל שיהו קורין בתורה במנחה בשבת משום יושבי קרנות. ושיהו קורין בתורה בשני ובחמשי ובשבת במנחה שלשה אנשים. ולא יקרא כל אחד מהם פחות משלשה פסוקים. וצריך שיקראו בין שלשתם עשרה פסוקים. כתב הר"ם, ואלו הן הימים שקורין בהם התורה בצבור, בשבתות ובמועדים ובראשי חדשים ובתעניות ובחנוכה ובפורים, ובשני ובחמישי שבכל שבוע ושבוע. ואין מפטירין בתורה אלא בשבתות וימים טובים ותשעה באב ובתעניות.
